פסק-דין בתיק תא"מ 2143-08 - פסקדין

עסקינן בתביעה שטרית אשר הוגשה כבקשה לביצוע שיק משוך ע"י הנתבע ע"ס 28,000 ש"ח, שיק מספר 10023 תאריך פירעון 15/12/03.

בעקבות הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ועל יסוד נימוקי ההתנגדות, ומבלי שהתקיים דיון בה, ניתנה לנתבע רשות להתגונן.

התנגדות הנתבע מתמקדת בשלוש טענות מרכזיות: האחת - כי הוא לא רשם את הנתונים המופיעים על גבי השיק ולא חתם עליו, ומכאן שהחתימה הנחזית להיות חתימתו היא מזויפת; והשניה - כי  התובע, שהינו הזוכה בתיק ההוצל"פ, וגם הנפרע ששמו מופיע בשיק, מר עטאללה אגו'אד, אינם מוכרים לו ומעולם לא נרקמה עסקה כלשהי בינו לבין מי מהם; הטענה השלישית היא במסגרת הטיעון המשפטי, ולפיה התובע אינו יכול לתבוע עפ"י השיק בעילה שטרית משום שהשיק ניתן לפקודת מר עטאללה אג'ואד ולא לתובע עצמו, ומשום ששמו של התובע לא מופיע על גבי השיק.

בדיון אשר התקיים בפניי העידו שני בעלי הדין.

אקדים את המאוחר ואומר, כי דין ההתנגדות להדחות.

אפתח בהבהרת המצב המשפטי לגבי מעמדו של התובע בהליך דנן. מדברי התובע במהלך החקירה הנגדית עולה, כי מי שחתום על גב השיק הוא הנפרע, מר עטאללה אג'ואד - בנו של התובע (להלן - "אג'ואד") והנתבע לא חלק על כך בסיכומיו. חתימתו של אג'ואד על גב השיק נעשתה מבלי לפרש שם של נסב, ומכאן שחתימתו היא בגדר היסב על-החלק.

לפי סעיף 33 לפקודת השטרות, היסב על-החלק אינו מפרש שום נסב, ושטר שהוסב כך הוא בר-פירעון למוכ"ז. לפיכך, יש לראות בתובע כמי שמחזיק כיום בשיק מכוח חתימת הסב למוכ"ז. ומכאן, שטענת הנתבע לגבי העדר עילה שטרית דינה להדחות.

אעבור כעת כדי לדון בטענות הצדדים לגופו של עניין.

התובע מסר בעדותו, כי השיק נמסר לו יחד עם שיקים נוספים אשר נמשכו ע"י הנתבע, וזאת במסגרת עסקה שבה ערב התובע לאביו של הנתבע לשם רכישת רכב ע"י האב מצד ג', כאשר בסופו של יום הוא נאלץ לשלם מכיסו את תמורת הרכב לאותו צד ג'.  התובע הוסיף, כי שמו של אג'ואד נרשם כנפרע עפ"י השיק מפני ששניהם עובדים באותו עסק משפחתי. לסיום טוען התובע, כי השיק הראשון מבין עשרת השיקים, נפרע כסדרו ואילו השיק השני (נשוא הדיון) לא נפרע מפאת סגירת החשבון.

אומנם התובע התלבט תחילה אם הנתבע הוא זה אשר מסר לו את השיק, ואולם מאוחר יותר הוא אישר את קבלתם ממנו ואני לא מוצאת בהיסוס הראשוני שלו כנתון אשר פוגם באמינותו.

לעומת זאת, לא שוכנעתי באמיתות גרסת הנתבע, לפיה הוא לא חתם על השיק. גם אם אתעלם מהעובדה, כי הנתבע לא צירף לתיק אסמכתא המתעדת את דוגמת החתימה שלו לשם חיוב החשבון אשר התנהל על שמו בבנק הנמשך, על מנת להשוותה עם החתימה המופיעה על השיק, הרי שדי בנימוקים עליהם אעמוד בהמשך, כדי להוביל למסקנה כי גרסתו העובדתית של הנתבע היא מופרכת.

הנתבע מסר בתצהירו, כי אחד מפנקסי השיקים שלו אבד לו ביום 4/8/02 וכי באותו יום גם לאחיו מוחמד אבד פנקס שיקים (מחשבון בנק אחר), ועוד באותו יום פנה האח מוחמד למשטרה ומסר הודעה בדבר איבוד שני הפנקסים - שלו ושל הנתבע.

לעומת זאת, בעדותו בבית המשפט העיד הנתבע, כי הוא קודם סגר את חשבון הבנק ורק לאחר תקופה מסוימת ניגש למשטרה יחד עם אחיו על מנת להגיש תלונה אודות איבוד פנקסי השיקים. ומכאן, שהנתבע סתר את עצמו לגבי מועד הפניה למשטרה ולגבי השאלה מי פנה לשם בסופו של דבר.

בהקשר זה אציין, כי ההודעה במשטרה אודות איבוד פנקסי השיקים הוגשה רק ביום 3/9/04 אף על פי שהפנקסים אבדו ביום 4/8/02, היינו, למעלה משנתיים מיום שהשיקים אבדו לטענתו. חלוף זמן כה ארוך בין מועד האבידה לבין מועד הגשת ההודעה במשטרה מעלה ספקות כבדים לגבי מהימנות הגרסה כולה.

עוד אוסיף, כי משום מה, הנתבע לא ראה לנכון להגיש במסגרת אותה הודעה על אובדן השיקים גם תלונה אודות זיוף חתימתו על השיק שבנדון, אף ששיק זה הוצג לפירעון כבר בשנת 2003, כלומר לפני הפניה למשטרה.

ואם לא די בכך, הרי שדברי הנתבע במסגרת חקירתו הנגדית, כי נפתחו נגדו תיקי הוצל"פ בגין שיקים אחרים המשוכים מחשבונו וצורפו לתיק האיחוד, אף שהוא לא חתם עליהם ולא משך אותם מחשבונו, מעמידים את כל הגרסה אודות זיוף החתימה בסימן שאלה גדול, ולו מן הטעם, כי הנתבע אישר שתיקי ההוצל"פ בגין שיקים אחרים צורפו לתיק האיחוד המתנהל נגדו - ללמדנו, כי הנתבע לא הגיש התנגדות בתיקי ההוצל"פ על מנת לטעון כי חתימתו זויפה, או לחילופין, שהתנגדותו נדחתה.

במילים אחרות, דומה כי הנתבע מעלה טענה אודות זיוף חתימתו על שיקים אשר נמשכו מחשבונו בצורה גורפת לגבי כל תיקי ההוצל"פ אשר נפתחו נגדו וללא יוצא מן הכלל, אף על פי שברור לגבי התיקים שצורפו לתיק האיחוד, כי טענה זו לא נטענה או לחילופין, שלא נתקבלה.

בנסיבות אלה, אין בידי ליתן אמון בגרסת הנתבע.

לעומת זאת, גרסת התובע היתה מהימנה ומקובלת עלי.